(הלו – זאת אמריקה? (חלק ראשון
ש. אביב, 6.27.2017
בחלק נכבד של המאה העשרים, הצליחו המחוקקים להעביר מספר חוקים מתקדמים ששפרו את איכות החיים של כל האזרחים האמריקאים, תומכי המפלגות השונות. חוק 12 שנות לימוד חינם, חוקי בטיחות בעבודה, חוקים שמטילים חובה על הבנקים לפעול על פי האינטרסים של הלקוחות, חוקים הנוגעים לחובת חברות הביטוח הרפואי לקבל מבוטחים שיש להם בעיות רפואיות ידועות. חוקים המאפשרים לאנשים עד גיל 26 להיות חלק מהביטוח הרפואי המשפחתי של הוריהם, חוקים המבטלים את תקרת סכומי כיסוי הביטוח, או ביטול מוחלט של הפוליסות הרפואיות, לאנשים שהטיפול הרפואי שלהם מחייב הוצאת סכומי כסף גדולים מצד חברות הביטוח. חוקים הנוגעים לזכותה של האשה על גופה, חוקים בנושאי איכות הסביבה שמשפרים את בריאות הציבור ועוד ועוד. כל זאת בלי להזכיר את החוקים שמאפשרים לאלה שמגיעים לגיל פרישה שנקבע בחוק, לקבל קצבת ביטוח לאומי – (סושיאל סקיוריטי), לאלה שמפוטרים מעבודתם לקבל דמי אבטלה, לאלה הזכאים לסושיאל סקיוריטי לקבל ביטוח רפואי מלא ללא שום קשר למצבם הרפואי – (מדיקייר), לאנשים שנפגעו בעבודה לקבל דמי מחלה, ועוד ועוד.
למותר לציין שכל ההישגים האלה, ללא יוצא מן הכלל, ועוד אחרים שלא מוזכרים כאן, הושגו על ידי מחוקקים דמוקרטים – ליברלים, על אפם ועל חמתם של מחוקקים מהצד השמרני של המפה, שלא חסכו, וממשיכים במאמציהם לבטל את החוקים האלה, ולהחזיר את המצב לקדמותו, חלק בגלל אידיאולוגיה דתית – בנושא ההפלות למשל, ובדרך כלל בגלל אינטרסים כלכליים של אלה שהרווח הכספי עומד בעיניהם מעל הכל, כולל מעל האנושיות שלהם.
עד היום לא התחברו כל גורמי השלטון למכנה משותף שאיפשר ביטול או שינוי של החוקים האלה. פעם היה זה נשיא שלא היה לו שיתוף פעולה מצד אחד או שניים מבתי המחוקקים, פעם אחרת היה זה בית המשפט העליון שהצליח איכשהו להתמודד עם רוב הנסיונות, ופעם אחרת היו אלה בתי המחוקקים שהנשיא הטיל ווטו על הצעות החוק שלהם.
הבחירות האחרונות לנשיאות יצרו מצב שבו הנשיא, בתי המחוקקים ובית המשפט העליון, נתונים בידי הצד הקונסרבטיבי – ימני של המפה, וזה ממהר לשנות את פניה של אמריקה, תוך כדי ביטול חוקים פופולאריים, הוראות שעה נתונות במחלוקת, וחקיקת
חוקים שמיטיבים עם בעלי ההון, תוך אחיזת עיני הציבור להאמין, ששיפור במצב בעלי ההון, יועיל בסופו של דבר גם לשכבות היותר נמוכות בציבור.
מאחר והדברים האלה נכתבים בעברית, ברור שהנכתב פונה אל הישראלים שרואים וחושבים את עצמם ל”ימניים”, ואלה מסתבר הם רוב הישראלים – אמריקאים. חלק גדול של הישראלים האלה מאמינים משום מה שהרפובליקנים טובים יותר לישראל, וכתוצאה הם בוחרים להתעלם מכל יתר הצרות שהם מביאים על עצמם כתוצאה מבחירתם במועמדים מהימין.
בשיחות עם ישראלים – ימניים, הם מתקשים להצביע על אלמנט שמרני אחד שעמו הם מזדהים חוץ מנושא ה”תמיכה בישראל”. תעמולה זדונית, שקרית מכוונת ויעילה, ברשת החדשות הימנית שבה הם צופים, מעלה אצלם את סף השנאה והדחייה מה”דמוקרטים”. מגיעים הדברים לידי כך שהם רואים בישראלים שלא מושפעים מהתעמולה הזאת, ושמעדיפים לבדוק את העובדות – אויבים שעמם הם מוכנים להתעמת בכל עצמת הרגשות, עד כדי שימוש באלימות מילולית, ואפילו גופנית. הגיעו הדברים לידי כך שישראלים לא מעטים נמנעים מלקיים יחסים חברתיים עם בעלי דעות מתנגדות לאלה שלהם.